"אם הדיירים רוצים לסיים את החוזה בקשר עם הנסיבות בטענה, לא סיבובים תלויים (למשל, כלבים נובחים בעלי חיים, נחשים, עובש, יתושים), שכנים, גנבים או שודדים, בנייה או אחרים, לא הבית לא להחזיר את ההפקדה ".
כאן, תאראשה כזה הוציא מתרגם של Google כאשר סוף סוף חשבנו לתרגם מ תאילנדית לרוסית לבית הרוסי (עדיף מאוחר מתמיד, עם זאת?). בעבר, כאשר חתמנו על הסכם חכירה, עובד יקר של משרד הנדל"ן הבטיח לנו כי מסמך זה הוא אופייני, אין אבנים צוללות שם, ולכן זה לא הגיוני לתרגם אותו. "תאמין לי, אנחנו מנויים חוזים כאלה כל יום - עם מאה. ולא היו שום בעיה. "
קראתי שוב את הפסקה האיומה, ואני מבין זאת, מצד אחד, עובד של סוכנות הזכות. ואכן, קו רגיל לחלוטין, אשר נוכח כמעט בכל החוזים להשכרה דיור (אנחנו במוסקבה, עובר הדירה שלנו לפני שעזבו, היה בערך אותו - ללא עובש ונחשים, עם זאת).
... כי השלום שלנו היה שומר ערמומי ניירות ערך ...
מצד שני, אנחנו לא הולכים לצאת מהבית שלנו בגלל שכנים רועשים או יתושים מעצבנים, אבל בגלל שזה באמת מסוכן שם לחיות שם. במיוחד עם ילד קטן, אשר, בגלל רעש גיהנום, מבולבל לחלוטין ביום של היום, אשר בעצבנות רועדות כאשר הם מתחילים לסובב משהו.
אבל אנחנו עצמנו חתמו על מסמך זה, לא להסיר במיוחד את מה שנכתב שם. כאן, בתאילנד, זה קורה לעתים קרובות עם כל החדשים. לאחר להכות בארץ החיוכים, רבים מאיתנו בטוחים: ובכן, כאן אתה יכול להירגע, הבודהיסטים האלה לא ינסו לרמות בכל פינה. תמים ...
... אבל השינויים הגיעו משם, מאיפה הם לא חיכו.
בקיצור, כבר הבעת כי הפיקדון, שווה לעבר אלף דולר, יצטרך לתת למארחת. והיא אישרה את הרעיון הזה בפגישה. "אז כבר קניתי motobike חדש לכסף הזה," היא לא התביישה בכלל, היא שמחה עלינו.
"כמובן, אתה יכול להתמקח עם זה, אבל זה לא סביר לעזור," הודה בכנות את אותו עובד של משרד הנדל"ן.
וכך אנחנו לא מודאגים מדי על אובדן של כל אלף דולר, אמרנו לנו כמה "החיים המאשרים" סיפורים ...
נמשך ...
קרא את ההיסטוריה הקודמת של אולגה כאן, והיכן הכל מתחיל - כאן.